לפני כמה שנים עבדתי עם בחורה מקסימה בשם ליאת שתמיד היתה משננת לתלמידים שלה מסרים הקוראים לנתינה ומעורבות חברתית. משפטים כמו "לתת זה לקבל" וכד' היו מודפסים ותלויים בחדרה וכל עשייתה היתה ברוח הנתינה.
אישה קסומה.
היום הרגשתי קצת כמו ליאת.
הבוקר הרציתי על "צבעי מודעות והזדהות" ב-גלריה הרצליה-בית אמנים כחלק מארועי התוכן בתערוכה "פרחים מפלדה" שאני מציגה בה עבודה שלי.
לקראת ההרצאה, רכשתי בסטודיו של שאול בתל אביב כ-40 סיכות קשר צהובות.
הנחתי על צלחת באולם הגלריה והצעתי לתרום 10 ש"ח או יותר תמורת סיכה כשהרווחים יועברו למטה החטופים.
הסיכות נעלמו תוך מספר דקות והקהל הנהדר שבא להקשיב להרצאה תרם בעין יפה.
הייתה זו הזדמנות נהדרת לכולנו להיות בצד "הנותן".
העברתי 500 ש"ח למטה החטופים.
איזו הרגשה נהדרת.
Comentarios